שנת הקורונה הייתה שנה קשה להמון אנשים שאני מכירה. וגם לי.
הרבה אנשים דיווחו על תנודות במשקל ותחושות משתנות כלפי הגוף שלהם לאחר תקופות ארוכות של סגרים, בידודים וריחוק חברתי. 
אחרי שנים של התבוננות בעיניים אוהבות על עצמי ועל הגוף שלי, שנת הקורונה איתגרה אותי, בהרבה תחומים. אחד מהם היה האהבה העצמית והדרך שבה הסתכלתי על עצמי במראה.
אחרי שנים שכל כך אהבתי את מה שראיתי, פתאום לא זיהיתי את עצמי. תוך כמה חודשים, התקשיתי למצוא את כל הדברים הטובים שאהבתי להתבונן בהם.
אז מה עושים בימים בהם לא מצליחים לאהוב את מה שרואים במראה?
1. חמלה. חשוב להתבונן על עצמנו בעין חומלת, ולתרגל את החמלה הזאת באופן יום-יומי. לא בכל יום אוהבים את מה שרואים, וזה בסדר. מותר להתבאס, מותר לא להיות מרוצים מהמראה, ומותר לתת ביטוי לרגשות הקשים, ולנסות להבין מאיפה הם באים. אבל בסופו של יום, לזכור שאנחנו רק בני אדם, ואף אחד לא מושלם. גם מי שנראה כאילו טוב לו עם עצמו 24/7.
2. לזייף עד שמצליחים. לפעמים לסגל הרגל לקום בבוקר ולהגיד לעצמך מילה טובה מול המראה, בין אם זה על הגוף היפה הזה שאת/ה מתבונן/ת בו כעת, ובין אם זה על מי שאת/ה כבן אדם- יכול לעשות את כל ההבדל; ולהפוך את היום לנעים יותר. עם הזמן, המילים האלה, שלפעמים צריך להכריח אותן לצאת, יכולות להפוך לאהבה אמיתית ועדינה כלפי הגוף והמהות שלנו.
3.פרופורציה. שנת הקורונה היכתה חזק, בכל העולם. והתקופה הזאת עדיין לא נגמרה. בתקופה הזאת, מיליוני בני אדם קיפחו את חייהם ורבים איבדו את היקרים להם מכל, פרנסה ותעסוקה. עצם זה ששרדתם את השנה הזאת- זה הישג. כל הכבוד על זה.
4.לזכור שאהבה עצמית היא תהליך. וגם אם נראה שהגעת למנוחה ולנחלה, זה בסדר שיהיו ימים קשים יותר, וזה בסדר שיהיו זמנים שבהם לא תעופו על עצמכם ב100%. זה טבעי.
5.להקיף את עצמכם באנשים שטובים אליכם. זה אולי נשמע קלישאתי, אבל להקיף את עצמכם באנשים שאוהבים את עצמם, אוהבים אתכם, ומרימים לכם ולעצמם- זה משנה עולמות. באופן אישי, את השנה הזאת עזרו לי לצלוח בהצלחה החברים הקרובים שלי. אני אסירת תודה, ומבחינתי הם שותפים לדרך. ברגע ששיתפתי אותם במה שעובר עליי, רבים הזדהו עם התחושות הקשות. 
6.להודות על מה שיש. כשתחזרו לאהוב את מה שתראו, בין אם באופן זמני או קבוע- תזכרו שזה לא מובן מאליו. עברתם את החושך, אל תשכחו
ליהנות מהאור.
נועה בן ברק, בת 30, ירושלמית בשנים האחרונות, כותבת, חולמת וחיה, אוהבת לחיות ולא מתנצלת.